• עמוד הבית
  • אודות
  • סיפורים אישיים
  • בתקשורת
  • יצירת קשר
  • עמוד הבית
  • אודות
  • סיפורים אישיים
  • בתקשורת
  • יצירת קשר
בחזקת שניים
רק פעם בשנה | ימי הולדת משותפים
26 באוקטובר 2017 8 תגובות סיון

רק פעם בשנה | ימי הולדת משותפים

בדיוק לפני שנה העליתי כאן את הפוסט הראשון שלי. זה אומר שהבלוג שלי חוגג היום בלוגולדת שנה, וזו הזדמנות מצויינת לכתוב על נושא שכבר מזמן רציתי לכתוב עליו: ימי הולדת משותפים.

"יום הולדת יש רק פעם בשנה" אומר השיר הידוע של דץ ודצה, אבל היום האחד הזה הוא גם אחת הנקודות הכואבות עבור הורים גרושים, ובמיוחד עבור ילדיהם. רוב הילדים להורים גרושים צריכים להסתגל לא רק למציאות של שני בתים, אלא גם למציאות של שני ימי הולדת משפחתיים נפרדים – אחד במעגל המשפחתי של האם ואחד במעגל המשפחתי של האב.

הסיבות מובנות. המציאות שלאחר הפרידה יכולה להיות טעונה וקשה מאוד, וברור למה הורים שזה עתה התגרשו יעדיפו לחגוג בנפרד. במקרים מסויימים זה כנראה אפילו עדיף, כיוון שאם רמת המתיחות בין ההורים עלולה להאפיל על שמחת יום ההולדת – לא כדאי לשים את הילד/ה בלב הקונפליקט – בפרט ביום המיוחד הזה.

אבל, כשהמציאות שלאחר הפרידה נותרת כמצב קבוע בין ההורים – יש בעיניי מקום שנשאל את עצמנו: מה ביכולתנו לעשות כדי לשנות את המציאות הזו עבור הילד/ה שלנו יום אחד בשנה? הרי ברור לכם ולי, שהילדים שלנו והשמחה שלהם – הם סיבה מספיק טובה לשים את כל המטענים והמחלוקות בצד לכמה שעות, ולמרות זאת – הורים רבים מתקשים לעשות זאת. למעשה, אני רואה סביבי שחגיגה בנפרד היא ברירת המחדל גם כשהקושי ורמת הקונפליקט בין ההורים לא גבוהים. 

ככל הנראה, הורים גרושים רבים חוששים מהמורכבות של הסיטואציה הזו ומהתחושות שהיא תעורר בהם, ולכן מעדיפים להימנע ממנה על פני לצלול פנימה לתוכה. זה מאוד טבעי, בפרט במציאות שיכולה להיות קשה ומורכבת דיה. אבל בעיניי, המחיר שילדינו משלמים על הבחירה שלנו להישאר באיזור הנוחות – מצדיק שניקח הרבה אוויר – ונצלול בכל זאת.

במציאות שבה ילדים להורים גרושים נאלצים לחיות בפיצול כמעט תמידי, וחשים את חסרונו של אחד ההורים כמעט בכל חוויה משפחתית או אישית – אין ספק שחגיגת יום הולדת היא מאורע שראוי ורצוי שיהיה אחד, שלם ומאוחד.

האם זה אפשרי? אני מאמינה שכמו כל דבר שקורה בין ההורים לאחר הגירושים, ובפרט בהורות משותפת – זה תלוי במידת הנכונות והרצון שלהם למצוא את הדרך לגרום לזה לקרות. וכדי שהדרך תראה קצת פחות מורכבת וקצת יותר אפשרית – אני מביאה בפוסט הזה כמה המלצות מנסיוני, בתקווה שיביאו אתכם לשם בבטחה, ואולי אפילו בשמחה.

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן

מקום החגיגה מאוד מהותי כשמנסים להימנע מקונפליקטים. ככלל, אני חושבת שככל שהמקום נייטרלי יותר – הכל נעשה פשוט יותר.
חגיגת יום הולדת שבה אחד ההורים מוזמן כאחד האורחים ולא כשותף פעיל – עשויה להיות מאוד בעייתית. אף הורה לא רוצה להרגיש אורח ביום ההולדת של הילד/ה שלו, ולכן אני לא ממליצה לקיים את החגיגה בבית אחד ההורים או בבית סבא/סבתא מאחד הצדדים, אלא אם היחסים לאחר הגירושים נותרו טובים או רגועים כך שכולם מרגישים עם זה בנוח. בכל מקרה אחר – גם אם יש לזה משמעויות כלכליות – שווה בעיניי לשכור חדר במתנ"ס או לקיים את החגיגה בפארק הקרוב.
 
כשהמיקום נייטרלי – מאזן הכוחות לא מוטה לאף צד, וכל אחד מן ההורים מרגיש שהוא בעל סמכות שווה להחליט ולקחת חלק ביישום.
כשהמיקום נייטרלי – גם האורחים משני הצדדים מרגישים יותר בנוח להגיע ולהשתתף, כיוון שכל המוזמנים שווי מעמד ונמצאים שם לאותה מטרה.
 
את יום ההולדת הראשון של עופרי עם חברים מהגן חגגנו בחדר ששכרנו בבית התרבות המקומי. לחגיגה הוזמנו המשפחה הגרעינית שלי, המשפחה הגרעינית של גדי וחבריה של עופרי. המרחב היה גדול דיו על מנת שכל אחד מן האורחים יתפוס את הפינה הנוחה לו מבלי להרגיש שהוא מחויב לתקשר או להתנהל בצורה שמעמידה אותו במבוכה. זה איפשר לכל בני המשפחה שלנו לקחת חלק בארוע ולחגוג עם עופרי מבלי שזה יעיב על האווירה באיזשהו אופן.

סבא בא, אבא בא

כדאי שההחלטה על רשימת המוזמנים תהיה משותפת, אבל חשוב בעיניי גם לראות אותה דרך עיניו/ה של ילד/ת השמחה. ללא ספק – בני המשפחה במעגל הקרבה הראשון (הורים, אחים, סבים, סבתות) צריכים להיכלל ברשימה הזו, גם אם לאחד ההורים זה מרגיש לא נוח. החגיגה היא עבור הילד/ה, וראוי בעיניי שדמויות המפתח בחייו ינכחו בה.

דמויות מפתח יכולות להיות גם הבייביסיטר, דוד אהוב או חברת משפחה קרובה, אבל זה כבר תלוי בהסכמה שלכם לגביהם וגם באופי הארוע וגודלו.

הסיטואציה נעשית מורכבת יותר כאשר לאחד ההורים יש כבר בן/בת זוג ואף משפחה חדש/ה של פרק ב'. גם פה, המורכבות מאוד מובנת, ובכל זאת – כשמדובר בקשר זוגי יציב עם בן/בת זוג חדש/ה (וקל וחומר במקרה של משפחה חדשה) – הוא/היא וילדיו/ה הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה כעת, ויש לדעתי להתייחס אליהם ככאלה.

במילים אחרות – אם אחד ההורים מתנה את קיום האירוע בהיעדרה של דמות משפחתית משמעותית בחייו/ה של הילד/ה (גם אם בעיני אותו הורה היא ממש לא משמעותית) – זו סיבה טובה לחשב מסלול מחדש. זכרו שמטרת האירוע היא בראש ובראשונה לשמח את הילד/ה, ואם זה מתחיל במו"מ קשוח על מי ועל מה שראוי להיכלל בחגיגה רק מטעמי חוסר נוחות של אחד ההורים – זה לא רק לא הוגן, אלא גם חוטא למטרה.

חלוקת מטלות ברורה

כשרוצים לארגן יום הולדת ביחד – חייבים לחלק את המטלות. הסוד להצלחה הוא לחלק אותן בצורה ריאלית. זה אומר, שלא ריאלי לצפות מהגרוש/ה שפתאום ייקחו על עצמם מטלה מסוג שלא היו לוקחים עליה אחריות בעבר. לכל אחד מאיתנו תחומים ויכולות שבהם אנחנו שולטים יותר ופחות, אז כדי למנוע מראש את התסכול והאכזבה – נסו להיפרד מראש מאידיאל השוויון וה"חצי-חצי", ולחלק את המטלות ביניכם בצורה שמותאמת ליכולות ולמגבלות של כל אחד מכם.
 
בהחלט ייתכן שאחד מכם יעשה יותר מהאחר, יתרוצץ יותר או יטרח יותר. גם אם זה מוציא אתכם מדעתכם – זכרו שמדובר ביום אחד בשנה, וזכרו למען מי אתם עושים זאת. בפן החיובי, זו התנסות חשובה שתתרום להחלטה שלכם באילו תנאים לחזור על קיום אירוע משותף גם בעתיד.
 
הצד השני של המטבע, הוא שבהחלט ייתכן שאחד מכם מאוד ירצה לעשות יותר אבל השני לא יסמוך עליו מספיק. גם על זה כדאי לעבוד, כי תמיד קיימת האפשרות שהגרוש/ה שלנו שינו גישה או התנהלות מסויימת מאז הגירושים, ואנחנו – אם לא ניתן להם הזדמנות להוכיח את עצמם – נשאר עם תפיסה לגביהם שכבר אינה נכונה.
 
אז במקום להכין טבלה בפנקס ההתחשבנות – כדאי להכין רשימה ברורה של כל מה שצריך לקנות ולעשות, ולחלק אותה בין שני ההורים בצורה ריאלית. חשוב להדגיש שחלוקת נטל ההכנות נכונה גם לשלב שאחרי החגיגה: נקיונות, סידור המקום וכל מטלה אחרת שכרוכה בסיום הארוע.

חשבון, בבקשה

אם אתם מנהלים חשבון בנק משותף – התשלום על חגיגת יום ההולדת ישולם ממנו, מן הסתם. אבל מה קורה אם לא?
ברור ששני ההורים צריכים להשתתף במימון הארוע, אבל כל עוד לא מדובר במגה-ארוע כמו בר/בת מצווה – יש מקום לבחון אם ניתן לראות בהוצאה הזו כהוצאה שוטפת שהיא חלק מדמי המזונות, או אם בכל זאת יש צורך להוסיף סכום מסויים ששני ההורים חולקים.
אם בפרישה שנתית מחציתו של האב היא הוצאה נוספת של כמה עשרות שקלים בחודש – לדעתי האישית אין מקום לתוספת תשלום מצד האב לטובת האירוע, כיוון שהמזונות מראש מחושבים באופן שהסכומים גבוהים מההוצאות בפועל, ולכן חריגה כזו היא משהו שניתן לספוג.
אבל אם הסכמתם יחד על הפקה מיוחדת שכוללת הוצאות גבוהות במיוחד – כדאי שתסדירו מראש גם את עניין חלוקת התשלום ביניכם.
 
אם הארוע כרוך בתוספת לתשלום המזונות וקשה לכם להגיע להסכמה – המדיניות ההוגנת בעיניי היא כמו זו שנהוגה בהוצאות על מחציות: כל צד נוקב בסכום שהוא מוכן להשקיע בארוע, ואם הצד השני מעוניין להוציא יותר מזה – ההפרש יהיה על חשבונו. קחו בחשבון שכמו לגבי חלוקת המטלות – גם החלוקה הכלכלית לא בהכרח תהיה שוויונית, וזו משימה של כל אחד מאיתנו לאזן בין האידיאל שלנו לחגיגה – כפי שאנחנו רואים אותו בעיניי רוחנו – לבין היכולות והרצון של הגרוש/ה שלנו.
 
כך או כך – כדאי, ואף הכרחי, שתגדירו מראש את התקציב שמיועד לארוע. ימי הולדת, כמו ארועים רבים אחרים, הם סיטואציות שההיבט הרגשי שלהן משפיע בצורות שונות על אנשים שונים. יש כאלה שעבורם זו סיבה לגיטימית להשקיע ולהוציא הרבה מעבר לממוצע, ויש כאלה שעבורם ההשקעה הכלכלית לא משקפת את התחושה הרגשית. בעולם שבו ימי הולדת הפכו לאירועי קונספט ממותגים כבר בגילאי הגן – בהחלט כדאי להחליט מה התקציב ואיך לחלק אותו.

מתנות קטנות

ילד/ת יום ההולדת שלכם כנראה י/תקבל הרבה מתנות מחבריו/ה לגן או לכיתה. בתום הארוע, יגיע שלב פתיחת המתנות, זה שכל ילד/ה מחכה לו בציפיה רבה. אם אתם מסוגלים לקיים את פתיחת המתנות יחד באחד מן הבתים בניחותא – זה כמובן נהדר. תוכלו לוודא שהילד/ה שלכם קורא/ת את הברכות שכתבו לו/ה ולהתעמק יותר בכל מתנה ומתנה.

אם פתיחת מתנות משותפת באחד הבתים אינה אופציה – אני ממליצה להישאר עוד חצי שעה במקום הארוע ולעשות זאת שם.

היתרון בנוכחות של שניכם בפתיחת המתנות הוא שתוכלו לאחר מכן לחלק אותן ביניכם (כלומר בין שני הבתים) בצורה פחות או יותר שווה: משחקי קופסה לכל בית, ספרים לכל בית וכו'. תוכלו גם לשאול את ילד/תכם לגבי כל מתנה באיזה מן הבתים הוא/היא מעדיפ/ה שהיא תהיה – ולתת לו/ה לבחור על פי הרגלי המשחק והבילוי שלו/ה (או על פי מה שחסר לו/ה) אצל כל אחד מכם.

מתנות גדולות

אם זה אפשרי – אני ממליצה בחום על רכישת מתנת יום הולדת משותפת לילד/ה משני ההורים. ככלל, ברוח ההורות המשותפת – אין סיבה, לדעתי, שמתנות יום הולדת יהיו מאמא ומאבא בנפרד. רכישה משותפת מונעת תחרותיות והשוואה בין המתנה של אבא למתנה של אמא, וכמובן מאפשרת לכם לרכוש מתנה גדולה יותר.

אם כל אחד מכם ירצה להוסיף עוד מתנה קטנה אישית ממנו – זה בסדר גמור, אבל יש בעיני סמליות לכך שיש גם מתנה אחת גדולה משותפת משניכם. אם אתם קונים מתנה אחת משותפת – מומלץ שהיא תהיה כזו שניתן לנייד מבית לבית לפי רצונו/ה של הילד/ה. אם לא ניתן לנייד אותה או שאינכם מעוניינים במעבר של חפצים מבית לבית – קנו שתי מתנות משותפות, אחת לכל בית, ותנו לילד/ה לבחור איזו מהן תהיה באיזה מהבתים.

מומלץ שתתנו את המתנה לילד/תכם יחד, ותדגישו שהיא משניכם. כרטיס ברכה משותף יהיה תוספת נהדרת!

לסיכום

אף סיטואציה שבה אנחנו חיים לאחר הגירושים – אינה גזירה משמיים. ככלל, אני מציעה לכם תמיד לשאול את עצמכם – ממש כמו לגבי תהליך הגירושים עצמו – האם זה באמת חייב להיות ככה? האם יש דרך אחרת, טובה יותר, ראויה יותר, נעימה יותר?

אם אתם מרגישים שיש כזו דרך – נסו ליזום שינוי. יתתכן שתתקלו בחומה בצורה, ייתכן שזה יעלה לכם במחיר רגשי כבד, אבל הנסיון חשוב.

אם הגרוש/ה שלכם מנסה ליזום את השינוי הזה – נסו לשים את המשקעים ואת התחושות הקשות בצד ולהיענות. אם האינסטינקט שלכם הוא לסרב – נסו לחשוב מה יוכל להקל עליכם את הסיטואציה, ולהציע את זה כנקודת מוצא.

ימי הולדת משותפים יכולים להיות מאוד מורכבים רגשית ולוגיסטית. זה באמת לא תמיד מתאים או אפשרי כשרמת המתיחות מאוד גבוהה, כיוון שהמתיחות הזו תהיה מורגשת, ואז גם ילד/ת השמחה תרגיש אותה. 

אבל אם תצלחו את יום ההולדת המשותף הראשון – לא רק שתתמלאו סיפוק ואושר משמחתו/ה של הילד/ה שלכם, אלא שייתכן שהוא יהיה פתח לצעד נוסף, ואחריו עוד צעד, ועוד אחד. לא תדעו אם לא תנסו, ומי שווה שננסה עבורו אם לא הילד/ה שלנו – במיוחד ביום הכל כך מיוחד שלהם – יום ההולדת.

אני מזמינה אתכם לשתף בתגובות מנסיונכם ולהתייעץ איתי באופן אישי אם יש לכם התלבטויות בנושא.

המון בהצלחה, ו…יום הולדת שמח!

אני מקווה שהפוסט הזה תרם לכם. אם מצאתם בו תועלת עבורכם או שהוא עשוי להועיל למישהו שאתם מכירים – אשמח מאוד אם תשתפו אותו/ה. אתם מוזמנים להירשם לתפוצת הבלוג ולקבל את הפוסטים הבאים היישר לתיבת המייל שלכם:

את התמונות בפוסט צילמתי בחגיגות יום הולדת שנתיים לעופרי.

פורסם ב: אירועים משותפים, הורות משותפת : כללי, התמודדות אישית וזוגית
« הקודם
הבא »

8 תגובות

  1. Avatar
    עינת 28 באוקטובר 2017 בשעה 19:13 הגב

    את מדהימה אותי בכל פעם מחדש!
    מזל טוב ולעוד הרבה ימי בלוגולדת מוצלחים!
    המשיכי לפרוט על כל מיתרי ליבי (ולבבות אחרים ורבים), לרגש ולהביא את הצד הכ"כ מיוחד ויפה של איך את רואה את הדברים. מאוהבת בך כבר שנה… 😉

    • סיון
      סיון 29 באוקטובר 2017 בשעה 16:03 הגב

      תודה רבה עינת, איזה כיף לקרוא! שימחת אותי ממש 🙂

  2. Avatar
    עופרה בהרב 30 באוקטובר 2017 בשעה 14:14 הגב

    כתבת מקסים! יש לך בלוג ממש חשוב ואני שמחה שנחשפתי אליו
    ושיהיה מזל טוב לבלוג גם… חשוב 🙂

    • סיון
      סיון 30 באוקטובר 2017 בשעה 20:07 הגב

      תודה רבה עופרה! כיף לקרוא!

  3. Avatar
    אורית 30 באוקטובר 2017 בשעה 20:06 הגב

    מזל טוב. כתבת נפלא!! בהחלט חשוב שהורים יקראו.

    • סיון
      סיון 30 באוקטובר 2017 בשעה 20:08 הגב

      תודה רבה, אורית יקרה!

  4. Avatar
    נעמה אורבך 27 במרץ 2018 בשעה 18:17 הגב

    פוסט שמעלה כל כך הרבה נקודות חשובות שאפילו לא חשבתי עליהן (למשל איפה פותחים את המתנות ואיך משלמים על האירוע). מרגש שיש את הבלוג שלך בעולם, אני משוכנעת שהוא עוזר לכל כך הרבה הורים.

    • סיון
      סיון 31 במרץ 2018 בשעה 20:08 הגב

      תודה רבה נעמה יקרה.
      זה אכן עניין. אנחנו מקפידים על פתיחת מתנות משותפת היכן שזה מתאים ומשלמים במשותף על הארוע 🙂

השארת תגובה

ביטול

הרשמו לרשימת התפוצה

קטגוריות
  • אירועים משותפים
  • הורות משותפת : כללי
  • הסכם הגירושים
  • התמודדות אישית וזוגית
  • זמני שהות עם הילדים
  • יחסים ותקשורת בין ההורים
  • כללי
  • מזונות ילדים
  • מעבר לבית החדש
  • סיפורים אישיים
פוסטים קודמים
ככה זה כשיש שתיים | ציון יום המשפחה

ככה זה כשיש שתיים | ציון יום המשפחה

רק פעם בשנה | ימי הולדת משותפים

רק פעם בשנה | ימי הולדת משותפים

שלום כיתה א | היערכות לקראת מסגרת חדשה

שלום כיתה א | היערכות לקראת מסגרת חדשה

מחיר הבושה | הגירושים בראי החברה

מחיר הבושה | הגירושים בראי החברה

שני בתים וגעגוע | התמודדות עם הקושי של הילדים

שני בתים וגעגוע | התמודדות עם הקושי של הילדים

הכאב הזה | לראות מעבר לתחושות הקשות

הכאב הזה | לראות מעבר לתחושות הקשות

בין קודש לחו"ל | הסכם הגירושים – חלק ב

בין קודש לחו"ל | הסכם הגירושים – חלק ב

מעבר לכל ספק | הסכם הגירושים – חלק א

מעבר לכל ספק | הסכם הגירושים – חלק א

בין הראוי למצוי | תשלום המזונות

בין הראוי למצוי | תשלום המזונות

כשהאדמה בוערת | הסתגלות לחיים חדשים

כשהאדמה בוערת | הסתגלות לחיים חדשים

רוצים לכתוב לי?
עקבו אחריי גם בפייסבוק:
  • Facebook
בחזקת שניים | כל הזכויות שמורות 2016-2017
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס