רק פעם בשנה | ימי הולדת משותפים
בדיוק לפני שנה העליתי כאן את הפוסט הראשון שלי. זה אומר שהבלוג שלי חוגג היום בלוגולדת שנה, וזו הזדמנות מצויינת לכתוב על נושא שכבר מזמן רציתי לכתוב עליו: ימי הולדת משותפים.
"יום הולדת יש רק פעם בשנה" אומר השיר הידוע של דץ ודצה, אבל היום האחד הזה הוא גם אחת הנקודות הכואבות עבור הורים גרושים, ובמיוחד עבור ילדיהם. רוב הילדים להורים גרושים צריכים להסתגל לא רק למציאות של שני בתים, אלא גם למציאות של שני ימי הולדת משפחתיים נפרדים – אחד במעגל המשפחתי של האם ואחד במעגל המשפחתי של האב.
הסיבות מובנות. המציאות שלאחר הפרידה יכולה להיות טעונה וקשה מאוד, וברור למה הורים שזה עתה התגרשו יעדיפו לחגוג בנפרד. במקרים מסויימים זה כנראה אפילו עדיף, כיוון שאם רמת המתיחות בין ההורים עלולה להאפיל על שמחת יום ההולדת – לא כדאי לשים את הילד/ה בלב הקונפליקט – בפרט ביום המיוחד הזה.
אבל, כשהמציאות שלאחר הפרידה נותרת כמצב קבוע בין ההורים – יש בעיניי מקום שנשאל את עצמנו: מה ביכולתנו לעשות כדי לשנות את המציאות הזו עבור הילד/ה שלנו יום אחד בשנה? הרי ברור לכם ולי, שהילדים שלנו והשמחה שלהם – הם סיבה מספיק טובה לשים את כל המטענים והמחלוקות בצד לכמה שעות, ולמרות זאת – הורים רבים מתקשים לעשות זאת. למעשה, אני רואה סביבי שחגיגה בנפרד היא ברירת המחדל גם כשהקושי ורמת הקונפליקט בין ההורים לא גבוהים.
ככל הנראה, הורים גרושים רבים חוששים מהמורכבות של הסיטואציה הזו ומהתחושות שהיא תעורר בהם, ולכן מעדיפים להימנע ממנה על פני לצלול פנימה לתוכה. זה מאוד טבעי, בפרט במציאות שיכולה להיות קשה ומורכבת דיה. אבל בעיניי, המחיר שילדינו משלמים על הבחירה שלנו להישאר באיזור הנוחות – מצדיק שניקח הרבה אוויר – ונצלול בכל זאת.
במציאות שבה ילדים להורים גרושים נאלצים לחיות בפיצול כמעט תמידי, וחשים את חסרונו של אחד ההורים כמעט בכל חוויה משפחתית או אישית – אין ספק שחגיגת יום הולדת היא מאורע שראוי ורצוי שיהיה אחד, שלם ומאוחד.
האם זה אפשרי? אני מאמינה שכמו כל דבר שקורה בין ההורים לאחר הגירושים, ובפרט בהורות משותפת – זה תלוי במידת הנכונות והרצון שלהם למצוא את הדרך לגרום לזה לקרות. וכדי שהדרך תראה קצת פחות מורכבת וקצת יותר אפשרית – אני מביאה בפוסט הזה כמה המלצות מנסיוני, בתקווה שיביאו אתכם לשם בבטחה, ואולי אפילו בשמחה.

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן

סבא בא, אבא בא
כדאי שההחלטה על רשימת המוזמנים תהיה משותפת, אבל חשוב בעיניי גם לראות אותה דרך עיניו/ה של ילד/ת השמחה. ללא ספק – בני המשפחה במעגל הקרבה הראשון (הורים, אחים, סבים, סבתות) צריכים להיכלל ברשימה הזו, גם אם לאחד ההורים זה מרגיש לא נוח. החגיגה היא עבור הילד/ה, וראוי בעיניי שדמויות המפתח בחייו ינכחו בה.
דמויות מפתח יכולות להיות גם הבייביסיטר, דוד אהוב או חברת משפחה קרובה, אבל זה כבר תלוי בהסכמה שלכם לגביהם וגם באופי הארוע וגודלו.
הסיטואציה נעשית מורכבת יותר כאשר לאחד ההורים יש כבר בן/בת זוג ואף משפחה חדש/ה של פרק ב'. גם פה, המורכבות מאוד מובנת, ובכל זאת – כשמדובר בקשר זוגי יציב עם בן/בת זוג חדש/ה (וקל וחומר במקרה של משפחה חדשה) – הוא/היא וילדיו/ה הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה כעת, ויש לדעתי להתייחס אליהם ככאלה.
במילים אחרות – אם אחד ההורים מתנה את קיום האירוע בהיעדרה של דמות משפחתית משמעותית בחייו/ה של הילד/ה (גם אם בעיני אותו הורה היא ממש לא משמעותית) – זו סיבה טובה לחשב מסלול מחדש. זכרו שמטרת האירוע היא בראש ובראשונה לשמח את הילד/ה, ואם זה מתחיל במו"מ קשוח על מי ועל מה שראוי להיכלל בחגיגה רק מטעמי חוסר נוחות של אחד ההורים – זה לא רק לא הוגן, אלא גם חוטא למטרה.
חלוקת מטלות ברורה

חשבון, בבקשה
מתנות קטנות
ילד/ת יום ההולדת שלכם כנראה י/תקבל הרבה מתנות מחבריו/ה לגן או לכיתה. בתום הארוע, יגיע שלב פתיחת המתנות, זה שכל ילד/ה מחכה לו בציפיה רבה. אם אתם מסוגלים לקיים את פתיחת המתנות יחד באחד מן הבתים בניחותא – זה כמובן נהדר. תוכלו לוודא שהילד/ה שלכם קורא/ת את הברכות שכתבו לו/ה ולהתעמק יותר בכל מתנה ומתנה.
אם פתיחת מתנות משותפת באחד הבתים אינה אופציה – אני ממליצה להישאר עוד חצי שעה במקום הארוע ולעשות זאת שם.
היתרון בנוכחות של שניכם בפתיחת המתנות הוא שתוכלו לאחר מכן לחלק אותן ביניכם (כלומר בין שני הבתים) בצורה פחות או יותר שווה: משחקי קופסה לכל בית, ספרים לכל בית וכו'. תוכלו גם לשאול את ילד/תכם לגבי כל מתנה באיזה מן הבתים הוא/היא מעדיפ/ה שהיא תהיה – ולתת לו/ה לבחור על פי הרגלי המשחק והבילוי שלו/ה (או על פי מה שחסר לו/ה) אצל כל אחד מכם.

מתנות גדולות
אם זה אפשרי – אני ממליצה בחום על רכישת מתנת יום הולדת משותפת לילד/ה משני ההורים. ככלל, ברוח ההורות המשותפת – אין סיבה, לדעתי, שמתנות יום הולדת יהיו מאמא ומאבא בנפרד. רכישה משותפת מונעת תחרותיות והשוואה בין המתנה של אבא למתנה של אמא, וכמובן מאפשרת לכם לרכוש מתנה גדולה יותר.
אם כל אחד מכם ירצה להוסיף עוד מתנה קטנה אישית ממנו – זה בסדר גמור, אבל יש בעיני סמליות לכך שיש גם מתנה אחת גדולה משותפת משניכם. אם אתם קונים מתנה אחת משותפת – מומלץ שהיא תהיה כזו שניתן לנייד מבית לבית לפי רצונו/ה של הילד/ה. אם לא ניתן לנייד אותה או שאינכם מעוניינים במעבר של חפצים מבית לבית – קנו שתי מתנות משותפות, אחת לכל בית, ותנו לילד/ה לבחור איזו מהן תהיה באיזה מהבתים.
מומלץ שתתנו את המתנה לילד/תכם יחד, ותדגישו שהיא משניכם. כרטיס ברכה משותף יהיה תוספת נהדרת!
לסיכום
אף סיטואציה שבה אנחנו חיים לאחר הגירושים – אינה גזירה משמיים. ככלל, אני מציעה לכם תמיד לשאול את עצמכם – ממש כמו לגבי תהליך הגירושים עצמו – האם זה באמת חייב להיות ככה? האם יש דרך אחרת, טובה יותר, ראויה יותר, נעימה יותר?
אם אתם מרגישים שיש כזו דרך – נסו ליזום שינוי. יתתכן שתתקלו בחומה בצורה, ייתכן שזה יעלה לכם במחיר רגשי כבד, אבל הנסיון חשוב.
אם הגרוש/ה שלכם מנסה ליזום את השינוי הזה – נסו לשים את המשקעים ואת התחושות הקשות בצד ולהיענות. אם האינסטינקט שלכם הוא לסרב – נסו לחשוב מה יוכל להקל עליכם את הסיטואציה, ולהציע את זה כנקודת מוצא.
ימי הולדת משותפים יכולים להיות מאוד מורכבים רגשית ולוגיסטית. זה באמת לא תמיד מתאים או אפשרי כשרמת המתיחות מאוד גבוהה, כיוון שהמתיחות הזו תהיה מורגשת, ואז גם ילד/ת השמחה תרגיש אותה.
אבל אם תצלחו את יום ההולדת המשותף הראשון – לא רק שתתמלאו סיפוק ואושר משמחתו/ה של הילד/ה שלכם, אלא שייתכן שהוא יהיה פתח לצעד נוסף, ואחריו עוד צעד, ועוד אחד. לא תדעו אם לא תנסו, ומי שווה שננסה עבורו אם לא הילד/ה שלנו – במיוחד ביום הכל כך מיוחד שלהם – יום ההולדת.
אני מזמינה אתכם לשתף בתגובות מנסיונכם ולהתייעץ איתי באופן אישי אם יש לכם התלבטויות בנושא.
המון בהצלחה, ו…יום הולדת שמח!
אני מקווה שהפוסט הזה תרם לכם. אם מצאתם בו תועלת עבורכם או שהוא עשוי להועיל למישהו שאתם מכירים – אשמח מאוד אם תשתפו אותו/ה. אתם מוזמנים להירשם לתפוצת הבלוג ולקבל את הפוסטים הבאים היישר לתיבת המייל שלכם:
את התמונות בפוסט צילמתי בחגיגות יום הולדת שנתיים לעופרי.
את מדהימה אותי בכל פעם מחדש!
מזל טוב ולעוד הרבה ימי בלוגולדת מוצלחים!
המשיכי לפרוט על כל מיתרי ליבי (ולבבות אחרים ורבים), לרגש ולהביא את הצד הכ"כ מיוחד ויפה של איך את רואה את הדברים. מאוהבת בך כבר שנה… 😉
תודה רבה עינת, איזה כיף לקרוא! שימחת אותי ממש 🙂
כתבת מקסים! יש לך בלוג ממש חשוב ואני שמחה שנחשפתי אליו
ושיהיה מזל טוב לבלוג גם… חשוב 🙂
תודה רבה עופרה! כיף לקרוא!
מזל טוב. כתבת נפלא!! בהחלט חשוב שהורים יקראו.
תודה רבה, אורית יקרה!
פוסט שמעלה כל כך הרבה נקודות חשובות שאפילו לא חשבתי עליהן (למשל איפה פותחים את המתנות ואיך משלמים על האירוע). מרגש שיש את הבלוג שלך בעולם, אני משוכנעת שהוא עוזר לכל כך הרבה הורים.
תודה רבה נעמה יקרה.
זה אכן עניין. אנחנו מקפידים על פתיחת מתנות משותפת היכן שזה מתאים ומשלמים במשותף על הארוע 🙂