ככה זה כשיש שתיים | ציון יום המשפחה
יום המשפחה יחגג השבוע ברחבי הארץ, ואם הילדים שלכם נמצאים בגן או בבית הספר – בטח כבר קיבלתם את המייל הזה מהגננת/מהמחנכת, שמבקש תמונה משפחתית שלכם.
עבורנו זה יהיה יום המשפחה הרביעי כמשפחה מפוצלת. מאז שגדי ואני נפרדנו עשינו כל שביכולתנו להדגיש לעופרי את העובדה, שגם אחרי פירוק התא המשפחתי שלנו – אנחנו עדין משפחה, שלושתנו. יחד עם זאת, כפי שתיארתי בפוסטים קודמים, הקפדנו לאורך השנים גם לא ליצור מצג שווא של תא משפחתי שכבר לא קיים. כשעופרי היתה מאוד צעירה – היה מורכב יותר לאזן את שני העקרונות המנחים האלה. כעת שהיא בת 7, היא כבר מבינה היטב מה קרה, מה אפשרי שיקרה, ומה כבר לא יקרה, עם כל הכאב שבזה.
המשפחה הישנה שלנו : שורשים שנעקרו ונשתלו מחדש
ביום המשפחה הראשון לאחר גירושינו – עמדנו בפני דילמה שמוכרת להורים גרושים רבים: איזו תמונה לשלוח לגננת?
תמונות משותפות מימינו שלפני הגירושים נראו לי לא מתאימות, שלא לומר מכאיבות. הן גם שיקפו מצב שאיננו עוד, וזה הרגיש לי מזוייף להיאחז בו, גם אם הוא היה מאוד אותנטי בזמנו. מאידך, גם תמונות של גדי עם עופרי ושלי עם עופרי בנפרד – מהימים שאחרי הגירושים – לא היו אופציה מספיק טובה, או לפחות לא המועדפת. עופרי גם כך חוותה מדי יום את הפיצול הבלתי-נסבל הזה שלנו כמשפחה, ולנו היה חשוב להזכיר לה שלמרות הגירושים – אנחנו עדין משפחה. זה באמת האופן שבו תפסנו את המשפחה שלנו גם לאחר פיצולה לשתיים וחרף היותה לא שלמה, אבל ללא ספק היה קל יותר אם העובדה שיש כיום המון מודלים של משפחות – היתה באה לידי ביטוי גם במסגרות החינוכיות ובאופן שבו מציינים את היום הזה.
בכל אופן, כדי ליצור תמונה משותפת עדכנית ואותנטית – צילמנו סלפי משותף בהזדמנות הראשונה שבה היינו שלושתנו יחד. כשהסתכלתי בתמונה – זה פשוט הרגיש נכון. היו שם שני הורים שכבר לא חולקים את חייהם יחד, אבל עוטפים את ילדתם האהובה בלי קשר לזוגיות שלהם שהתפרקה. היתה שם ילדה, שלמרות חייה המחולקים בין שני בתים – היא חבוקה על ידי שני הוריה ומרגישה בטוחה ומוגנת. זה היה מעצים עבורה ועבורנו כאחד.
גם בשנה שלאחר מכן, כשהגיע המייל מהגננת שמבקש לשלוח תמונה משפחתית – שלחנו תמונה אחת ששלושתנו מופיעים בה.
המשפחה החדשה שלנו : צמיחתם של ענפים חדשים
הכל נעשה יותר מורכב ברגע שהקמתי את פרק ב' שלי. המשפחה של עופרי גדלה והסתעפה. כששקד, הבת המשותפת שלי ושל נדב, נולדה – הרגשתי שלא נכון להתעלם מהענפים החדשים שצמחו בינתיים ולהמשיך להתמקד רק בגזע העץ המשפחתי המקורי שלנו.
ביום המשפחה השלישי לגירושינו שלחנו לגננת שתי תמונות ליום המשפחה, שאותן עופרי בחרה. אחת שלה ושל גדי עם כלבתם המהממת, צ'דר, ושניה שבה הופיעו: נדב ואני, עופרי, ילדיו של נדב ושקד – אחות חדשה לשלושת הילדים.
המשפחה החדשה שלנו היא כמו עץ שענפיו זזים ברוח. לפעמים הם מתקרבים ומתחככים זה בזה, לפעמים מתפשטים לכיוונים שונים. הקשר שלי ושל גדי הוא משהו שאני מרגישה מחוייבת לטפח ולשמר. זה כך מהיום שבו נפרדנו, וזה נשאר כך גם לאחר שכבר הייתי בזוגיות שניה, עם משפחה מורכבת חדשה משלי. זה לעולם לא היה מספיק בפני עצמו, ולכן אני מאוד שמחה שזה זוכה להדדיות גם מצידו של גדי.
חשוב לומר שלא תמיד הכל בינינו מתנהל על מי מנוחות. מעת לעת יש בינינו מחלוקות או מתיחויות, שנובעות מדיעות ומצורות חיים שונות – כפי שארחיב בפוסט הבא – אבל הנכונות והרצון לשמור על קשר איכותי ועל תקשורת טובה – משותפים לשנינו. הגישה הזו מאפשרת לענפי העץ המשפחתי של עופרי לצמוח זה לצד זה, לפרוח ולהניב פירות.
יום המשפחה הרביעי: שתי משפחות, תמונה אחת
השנה, לקראת יום המשפחה, כששאלתי את עופרי אילו תמונות היא תרצה לשלוח למורה שלה – היא ביקשה שנצטלם כולנו לתמונה אחת משותפת עם גדי, נדב וכל ילדינו. למרבה השמחה, כולם קיבלו את הרעיון הזה באהבה. כולנו התכנסנו אצלנו בבית, ובעזרת חצובה צילמנו תמונה משפחתית מורחבת. אפילו צ'דר, הכלבה המהממת, הצטרפה לתמונה.
זוהי השנה הראשונה, ומי יתן שלא האחרונה, שאנו שולחים למורה תמונה אחת של שתי משפחות, שהן בעצם משפחה מורחבת אחת. נכון להיום, יש בה שני אבות, אמא אחת (אשמח מאוד כשנהיה שתיים), ארבעה ילדים מחוייכים וכלבה.
אם טרם שלחתם תמונה לגננת/למורה – אני מזמינה אתכם לאמץ את הרעיון של צילום תמונה משותפת. אם המצב המשפחתי שלכם רגיש וטעון מדי לתמונה משותפת – ודאו שהגננת/המורה מקבלת תמונות של הילד/ה שלכם עם כל אחד מההורים. אל תניחו שההורה האחר שלח לה, כי אולי הוא פספס, ואז הילד/ה שלכם ת/ישאר עם ייצוג מאוד חלקי של המשפחה שלו/ה.
מאחלת לכם יום משפחה שמח ומלא באהבה – בכל קונסטלציה משפחתית שבה אתם חוגגים אותו!
אני מקווה שהפוסט הזה תרם לכם. אם מצאתם בו תועלת עבורכם או שהוא עשוי להועיל למישהו שאתם מכירים – אשמח מאוד אם תשתפו אותו/ה. אתם מוזמנים להירשם לתפוצת הבלוג ולקבל את הפוסטים הבאים היישר לתיבת המייל שלכם:
את התמונות בפוסט צילמתי בשביל סובב טבעון, פברואר 2018.
תענוג לקרוא אותך 💓
תודה רבה חן!
סיוון איזה נושא… רק אתמול כתבתי למורה של הבת שלי בכיתה ב' שהמיילים שהיא מבקשת את התמונות ליום המשפחה (עדיין) משאירים אותי במקום שאיך להגיד? … לא סגור.
אני עוד לא במקום להצטלם כולנו (וזה רעיון מקסים ברגע שזה מתאפשר אם וכאשר) אני עדיין לא בפרק ב' (רוצה מאוד) כך שגם האופצייה הזו לא רלבנטית.
כל פעם מחדש זה מטריד אותי המקום הזה של התמונות.
לכאורה כל כך פעוט וכל כך גדול…
כתבתי למורה שאני אובדת עצות ושיש משפחות שזה לא מובן מאליו כל הבקשות האלה של תמונה עם אבא ואמא ותמונה של כולם…
היא ענתה לי שאני לחלוטין צודקת והשאירה בפניי את הברירה לשלוח כל תמונה שנראה לי שתעשה טוב לבת שלי. משערת שזה כמו שכתבת תמונה עם אבא ותמונה עם אמא…
פוסט חשוב מאוד!! תודה….
אני כל כך מבינה את התחושה שלך, תמרי.
לפעמים זה נראה לי כל כך פשוט שיהיה אחרת. מה היה קורה, אם למשל, היו מבקשים תמונה של כל אחד מבני המשפחה ולא תמונה משותפת, והילד היה מרכיב קולאז' כרצונו? כזה שמשקף את מה שנוח וטוב לו באותה עת?
מה היה קורה אם במקום תמונות היו עושים יצירה מצויירת?
יש כל כך הרבה דרכים פשוטות להימנע מהסיטואציות הלא-נוחות האלה. מה שחסר זו בעיקר מודעות ורצון לשנות.
הגיע הזמן שתתחילי להעביר בבתי הספר סדנאות לוחות השראה משפחתיים 🙂
כמה רגישות, אהבה וגדלות נפש יש בסיפור שלכם. אני בטוחה שמה שאת עושה עוזר להרבה משפחות.
תודה רבה, ליאתי, זו אכן התקווה העיקרית שלי. ועדין – אני מרגישה שאני לא מצליחה להגיע אפילו לעשירית מאלה שהייתי רוצה להגיע אליהם.
כמה יפה שזרת את ט"ו בשבט ליום המשפחה. חיבור של שורשים, וענפים וצמחיה וגדילה. גם אמיתי וגם מנטלית. וכמה חשוב שהעלת נושא חשוב כמו זה. מהצד, או למי שלא התגרש/פרוד, או אולי משפחות בהורות משותפת וכו' זה נראה כמו "רק תמונה". את כותבת נהדר <3
תודה רבה עופריקי. נדמה לי שבעצמי הבנתי פתאום לראשונה את הקשר בין ט"ו בשבט ליום המשפחה באמצעות התמונות האלה.
פוסט מאוד חשוב ובתור אחת שגדלה למשפחה שההורים התגרשו כשהייתי פחות משנתיים אני שמחה לראות את התהליך שלכם, גם אימי בחרה בו עם אבי ובסהכ היחסים היו טובים, כמובן יש מורכבות, אבי נישא בשנית ואף בשלישית (: משפחה מאוד מורכבת.
חייבת לציין שיש מורכבויות נוספות ביום המשפחה והיום סוגים שונים של יחסים ומשפחות ומאוד חשוב לבוא עם ראש פתוח, כל הכבוד לכם
תודה מיכל!
אכן יש היום כל כך הרבה סוגים של משפחות, ודווקא בגלל זה אני פשוט לא מצליחה להבין איך זה שבישראל של 2018 המערכת עדין כל כך מקובעת….
ומוסיפה (נשמט בטעות) שהתמונות בפוסט הזה נפלאות ויפות והחיבור לטו בשבט ולעצים ושורשים ולמשפחה כל כך יפה…
תודה אהובה!
פוסט חשוב ומעניין. לשמחתי מהילדות לא ביקשו תמונה ליום המשפחה בבית הספר אז לא נדרשתי להתמודדות הזו בינתיים. הרעיון של לשאול אותן ולנסות גם להצטלם יחד נשמע לי מבורך. תודה!
תודה לך, טלי!
נורא התעצבתי בתחילת הפוסט, זו סיטואציה שלא חושבים עליה. אני שמחה שמצאתם את הפיתרון הנכון והטוב. כל הכבוד על המשפחה הגדולה והאוהבת שלכם.
תודה רבה נועה!
פוסט שכתוב בצורה עדינה ונוגעת ללב. נראה לי שכל ההורים הגרושים צריכים לקרוא את הפוסט הזה.
תודה ויקי!
סיון אהובה, את באופן כללי והבלוג החשווווב כל כך שלך ממשיכים להרטיט אותי. מרגשת, עמוקה, נשמה נדירה. מאחלת לילדי שהתבטנה שלך תחלחל במהירות האפשרית.
שליחות כבר אמרתי?
תודה רבה, ענת אהובה!
כרגיל הפוסטים שלך כל כך חשובים. פשוט זהב טהור. וכל פעם מחדש הפתרונות שאתם מוצאים יחד מעוררים השראה!
תודה רבה, איילת אהובה!
הפוסטים שלך תמיד נותנים נקודת מבט מאוזנת למצב הרגיש הזה. אוהבת במיוחד את ההתייחסות לכל שנה. ולהבנה שגירושים אינם קטיעה אלא תהליך צמיחה של משפחה בעלת ענפים רבים. אהבתי במיוחד (-:
תודה רבה מיכלי!
איזה פוסט מרגש וחשוב! זו באמת כזו נקודה רגישה, ונשמע שפתרתם אותה כל כך יפה, נכון ומדויק, לטובת כולם, שאפו
תודה רבה מיה!
פוסט מקסים ואופטימי. אצלנו זה לא יכול להתקיים: תמונה משותפת של האקס, של הבנות ושלי ביחד… אולי עוד בעתיד.
הנקודה היחידה שצרמה לי קצת, ואולי זה רק בעיניי הרגישות, זה שהשנה צילמתם תמונה משותפת של שני אבות ואמא אחת, ואולי בעתיד תהיינה גם שתי אמהות.
זה צורם לי, כי בעיניי, בנזוגך החדש לא האב של ילדתך הבכורה, ובת זוגו העתידית של האב, לא תהיה אמא של הבת שלכם.
ברור לי שלא התכוונת לכך כפשוטו, עדיין צרם לי…
חג משפחה שמח לכולנו! משפחה זה הכי חשוב 🙂
הי אורית,
מקווה שהבנתי אותך נכון. אם כן, אז חשוב לי לומר שכאשר תהיה לבן זוגי לשעבר בת זוג שהיא חלק בלתי נפרד מחייה של הבת שלי – היא כמובן תהיה גם חלק בלתי נפרד מהתמונה. אשמח מאוד כשזה יקרה 🙂
תודה על התגובה!
סיון