• עמוד הבית
  • אודות
  • סיפורים אישיים
  • בתקשורת
  • יצירת קשר
  • עמוד הבית
  • אודות
  • סיפורים אישיים
  • בתקשורת
  • יצירת קשר
בחזקת שניים
הכאב הזה | לראות מעבר לתחושות הקשות
15 בפברואר 2017 18 תגובות סיון

הכאב הזה | לראות מעבר לתחושות הקשות

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג – החלטתי שאצמד לטיימליין שבו הדברים קרו, בעיקר על מנת שהבלוג יוכל ללוות את מי שנעזר בו בזמן אמת. מפוסט לפוסט כמות התגובות והפניות שקיבלתי על גבי הבלוג ובאופן פרטי הלכו והתרבו, והשאלות הלכו והעמיקו. ובכל זאת, שאלה אחת שבה וחזרה בכל פעם שפרסמתי פוסט חדש: איך בכלל הצלחתם להתגבר על הכאב ועל הרגשות הקשים שלכם על מנת לנהל שיח שעופרי במרכזו?

בכל הפעמים שנשאלתי זאת עד כה – לא עניתי, או שעניתי בעקיפין. יש להודות, שבעיקר התחמקתי. הסיבה היא, שמאוד קשה לגעת בכאב וברגשות החשופים האלה מבלי לרדת לעומקם של הפרטים ושל סיבות הפרידה שלנו, ואם יש משהו שהבטחתי לעצמי ולגדי בתחילת דרכו של הבלוג – היה זה לשמור על הפרטיות שלנו בכל ההיבטים והנושאים הרגישים.
 
עם הזמן הבנתי, שסוגיית היכולת לראות מעבר להר הרגשות הקשים היא סוגיה מהותית למי שעובר את התהליך הזה. הערך שיש בטיפים שלי לגבי התנהלות הוגנת והדדית – לא שלם כשאין מענה לשאלות ברובד בסיסי בהרבה, שאלות שהתשובות עליהן הן הקרקע שעליה צמחה ההורות המשותפת של גדי ושלי. אז בשם האותנטיות שבה אני כותבת את הבלוג הזה, ובמאמץ להלך בין הטיפות ולשמור על פרטיותנו, אני אנסה לעסוק הפעם בכאב הפרידה/הגירושים ובדרכים לראות מעבר לו כדי להתקדם במסלול הנכון.

בחירת מעגל התמיכה שלכם

בניגוד למה שרבים חושבים, גדי ואני לא שטנו לעבר ההורות המשותפת שלנו על מי מנוחות. הפרידה שלנו היתה על רקע כואב מאוד, ששנינו היינו פצועים וחבולים ממנו, כל אחד בדרכו. התחושות בינינו היו קשות, וכללו את כל קשת הרגשות של כעס, טינה, עלבון, צער, כאב, אשמה ועצב. כולם היו גדולים, תהומיים, וטבענו בהם ביחד ולחוד.
 
השבר הראשוני, זה שהניע את תהליך הפרידה שלנו, היה כמובן הקשה מכולם. בימים הראשונים התמודדנו איתו בעיקר בנפרד – כל אחד עם עצמו או עם מעגל התמיכה הקרוב שלו. כל אחד מאיתנו הקיף עצמו בקומץ אנשים שאפשר היה לבטוח בהם שישמרו לא רק על הפרטיות שלנו, אלא גם על טובתנו.
 
זה אולי המקום לומר, שלא כל אדם שתומך בנו – בהכרח רואה את טובתנו, והחוכמה בשעת משבר כזו היא לבחור את זה שיוכל לעשות את שניהם. בשעה שבה אנחנו כל כך זקוקים לאמפתיה ואפילו לרחמים, הנטיה שלנו תהיה לחפש את תמיכתם של אנשים שיהדהדו לנו את מה שיקל עלינו, ולא בהכרח את מה שכדאי שנשמע. אם נפגענו – ניטה לפנות לאנשים שיגרמו לנו לחוש מסכנים וצודקים, ובכך יעצימו את התחושות הקשות שלנו. אם פגענו – ניטה לפנות לאנשים שיקטינו את המעשים שעשינו ויגרמו לנו לחוש שלא היתה לנו ברירה.
 
חשוב מאוד שנקיף את עצמנו באנשים שיכילו אותנו ואת הקושי העצום שאנחנו מתמודדים איתו, ושיתמכו בנו על פי מידת יכולתם וקרבתם אלינו. אבל, וזה אבל גדול, חשוב שיותר מאשר את צרכינו – הם יוכלו לראות את טובתנו ואת התמונה הגדולה, זו שבשעת משבר לנו קשה מאוד לראות. זה אומר, שאנשים שמלבים את האש, מתסיסים אותנו כנגד בן/בת הזוג, מעודדים אותנו להילחם בו/בה בכל מחיר או מדרבנים אותנו לפעול בצורה נקמנית והרסנית – הם לא בחירה טובה למעגל התמיכה שלנו, גם אם הם מאוד מעצימים את הצורך שלנו לחוש צודקים או מסכנים .

במילים אחרות, יש משמעות רבה מאוד למי שאנחנו בוחרים ללוות אותנו בתהליך הפרידה. לא בטוח שנכון לבחור דווקא בחברים שילכו איתנו באש ובמים, אם האש תשרוף אותנו והמים יטביעו אותנו. לא בטוח שכדאי לבחור בבני משפחה שיתנו לנו רוח גבית שרק תגביר את תחושות הקורבנות והזעם.

האדם הנכון ללוות אותנו בתהליך הזה הוא דווקא זה שפחות מעורב רגשית, ויכול לשקף לנו את נקודת המבט החיצונית שלו על הדברים. לאדם כזה יהיה קל יותר לראות את טובתנו ואת טובת ילדינו. הוא ימנע מאיתנו להכנס לסיטואציות שירעו את מצבנו ויאיר לנו בצורה אובייקטיבית ושקולה יותר אילו מלחמות להילחם ועל אילו כדאי לוותר.

אני מזמינה אתכם לקרוא את הפוסט המצויין של עמליה רוזנבלום, שמציג את הנושא הזה מצידם של החברים במעגל התמיכה הזה.

גדי ואני הקפדנו – במודע או שלא במודע – להקיף את עצמנו באנשים חיוביים, שלא יוסיפו אש למדורת הרגשות שלנו. לא קל למצוא כאלה אנשים, שמסוגלים להכיל את המצב בלי שיפוטיות יתר, ועוד יותר לא קל לבחור דווקא בהם ולא באלה שברור לנו שיסכימו ויעודדו אותנו בכל דרך שנבחר, אבל אין ספק שלאנשים שבחרנו ללוות אותנו בתהליך היתה השפעה ישירה על התוצאות שלו.
 
בחירת מעגל התמיכה שלנו בקפידה – באה לידי ביטוי גם בבחירת האנשים שליוו את התהליך שלנו מבחינה מקצועית. רגע לפני שאתם בוחרים את עורכת הדין עם הרקורד המוצלח ביותר בהשגת משמורת בלעדית, או את עורך הדין עם ההישגים המרשימים ביותר בהשגת מזונות מופחתים – אני ממליצה לכם לעצור הכל ולנשום עמוק. חשבו היטב מה יהיו ההשלכות של הבחירה הזו על המשך דרככם, ונסו לפעול קודם כל בשקיפות ובשיתוף. גדי ואני החלטנו לקחת עורכת דין אחת לשנינו, שתאזן בין האינטרסים שלנו, ובכך נמנענו ממלחמת ההתשה (היקרה והכואבת) בין עורכי הדין שלנו, מלחמה שסביר להניח כי היתה לוקחת אותנו במסלול תלול וקשה בהרבה לעבר אותה מטרה.

היעזרות בליווי ותמיכה טיפוליים

נוסף על מעגלי התמיכה האישיים שלנו, גדי ואני נעזרנו ביחד ובנפרד גם באנשי מקצוע מהתחום הטיפולי. כל אחד מאיתנו עבר תהליך קשה ומפכח מאוד, ובחר לקבל הכוונה ותמיכה מקצועית לאורכו על מנת להשתקם ולהמשיך הלאה עם תובנות חשובות לגבי עצמו ובכלל.
 
אני מאמינה, שכל משבר – גם כזה שממוקד בזוגיות – הוא מנוף לצמיחה אישית, שלפעמים לא היתה אפשרית בשום קונסטלציה אחרת. עבורי, הפרידה מגדי היתה תחילתו של תהליך משמעותי מאוד, שלמעשה שיקף לי חלקים בעצמי שלא הכרתי בקיומם לפני כן. חברה טובה ויקרה נתנה לי בזמנו את הספר כשהדברים מתפרקים של פמה צ'ודרון, שמצאתי בו המון תובנות וצידה לדרך.

בנוסף, גדי ואני הלכנו יחד לייעוץ זוגי שכלל גם הדרכה הורית. מטרת הייעוץ השתנתה לאורך הדרך. בתחילה, המטרה היתה להבין את הסיבות למצב שבו היינו, ואילו טעויות הובילו אותנו אליו. בהמשך – כשההחלטה על פרידה כבר התקבלה – הייעוץ עזר לנו להתמודד עם המשמעויות של פירוק התא המשפחתי שלנו לגבינו ולגבי עופרי. שנינו הבנו שאקורד הסיום של הקשר הזוגי שלנו הוא למעשה אקורד הפתיחה של הקשר ההורי שלנו לאחר הגירושים, ומכך עלתה בבירור המסקנה הבלתי נמנעת, שחשוב שנטהר את כל מה שלכלך את הקשר בינינו והוביל לפרידה כדי שנוכל לבסס קשר טוב יותר זה עם זו בהמשך דרכנו המשותפת. 

בחירה בשקיפות ובהוגנות כנקודת מוצא
 
מהתבוננות על מקרי גירושים של חברים ומכרים שלי, אני מרגישה שדינמיקת הקשר של רוב הזוגות לאחר הגירושים היא שיקוף של הדינמיקה בקשר הזוגי שלהם מתקופת נישואיהם, בהבדל אחד: הכל מועצם.
אם אחד מבני הזוג היה נצלני או אגואיסטי בקשר הזוגי; אם אחד מהם נהג בהסתרה או בחוסר הגינות כלפי האחר; או אם אחד מהם הרגיש קורבן בנסיבות הקשר – זה בדרך כלל מועצם בתהליך הגירושים, ואם לא פועלים לשנות את זה – זה כנראה יימשך גם לאחר הגירושים.
 
הסיבה שזה כך היא ככל הנראה המטען הרגשי הנלווה והתחושה ההישרדותית שהסיטואציה הזו מביאה עמה, אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשהתחושות האלה גורמות לכך שכל אחד מהצדדים רואה בגירושים הזדמנות לפצות את עצמו ולמקסם רווחים. רוב הזוגות פועלים באופן שמנסה להבטיח, שאם כבר הכל מתפרק – הם לפחות לא יצאו קרחים מכל הכיוונים. לא מדובר דווקא במיקסום רווחים כלכליים (למרות שאלו הנפוצים ביותר), אלא גם לכל נסיון לקבוע עובדות בשטח מהר וביעילות: סמכות משפטית לתיק הגירושים, מקום מגורים, זמני שהות עם הילדים ואפילו גיוס תודעתי של חברים משותפים. וזו רק ההתחלה.
 
יריית הפתיחה של המירוץ הזה, שבדרך כלל נעשה מאחורי גבו/ה של בן/בת הזוג, היא בעיניי גם יריית ההוצאה להורג של הסיכוי לקשר טוב לאחר הגירושים, ובוודאי גם של הסיכוי להורות משותפת. מי שיבחר להתנהל בחוסר שקיפות ובחוסר הוגנות בתהליך הפרידה – סביר להניח שיתנהל באותו אופן גם לאחריה בסוגיות שקשורות בילדים, בחינוכם, בהוצאות כספיות ובכל היבט שיש לו קשר ישיר או עקיף לגרוש/ה.
כל קשר טוב, גם כזה בין זוגות גרושים, חייב להיות מושתת על שקיפות ועל הוגנות. לכן, יש חשיבות עצומה בעיניי לפעול בהיבט הזה בשני אופנים: 
הראשון, לנקות את כל המשקעים שנותרו מתקופת הזוגיות, לפחות לרמה שמאפשרת יצירת אמון ותחושת בטחון בין בני הזוג לאחר הפרידה. זה אומר, בראש ובראשונה, לפעול בגילוי לב ובהגינות בנוגע לסיבות הפרידה, ומאחר שזה מאוד קשה – כדאי לעשות זאת בליווי איש מקצוע מתאים. השני, לשחרר את תחושות הקורבנות והנקמנות ולפעול תחת הקו המנחה: אל תעשה(י) לגרוש(ת)ך מה ששנוא עליך.
 
יש לזכור, שבסופו של דבר אנו נדרשים לסוג של זוגיות עם הגרוש/ה שלנו גם לאחר הגירושים. ההורות שלנו מעגנת את היחסים בינינו לפחות עד שילדינו יגיעו לבגרות מלאה, ולכן, ככל שנגיע לגירושים "נקיים" יותר ונשכיל לשמור על הנקיון הזה גם בהמשך, כך נזכה לקשר ולתקשורת טובים יותר עם בן/ בת הזוג לשעבר.

יצירת הקשר החדש

אם תצליחו להתוות לעצמם את הדרך באופן דומה לזה שתיארתי, אתם עשויים למצוא את עצמכם כעבור זמן מה במצב די נדיר, שבו הגרוש/ה שלכם הופכ/ת להיות חלק ממעגל התמיכה שלכם. אני מאמינה, שזה קרה לנו רק אחרי שגדי ואני הרגשנו שהסיבות לקשיים שהיו לנו כזוג – לא מאיימות או משליכות על הקשר שלנו כהורים גרושים. כלומר, שנינו השתכנענו במידה הנדרשת, שמה שהביא אותנו לנקודת השבר כזוג – לא יקרה שוב באיזושהי טרנפורמציה הורית. האמון שנשבר – התאחה (לפחות ברמה הנחוצה), מה שהיה מוסתר – כעת גלוי, מה שנעשה בדרך-לא-דרך – לא ייעשה שוב.

כשהאמת שלכם בחוץ, והרצון שלכם בדרך משותפת גדול מהרצון שלכם להשיג את הנתח הגדול יותר מעוגת הגירושים – נוצר בסיס לקשר חדש, אחר. כששני בני הזוג מרגישים מוגנים בקשר החדש הזה – עשוי להפתח ערוץ תקשורת, חדש גם הוא, של שיח כן ומאפשר.

אז, אפשר לנסות ולהיזכר – שהאדם שמולכם היה עד לא מזמן אחד האנשים הקרובים ביותר אליכם. אולי אפילו חברכם הטוב ביותר. הוא מכיר אתכם הכי טוב, הוא רוצה בטובת הילדים שלכם יותר מכל אדם אחר, כי הם גם שלו. אולי תמצאו, שדווקא מהסיבות הללו – יהיה לכם הכי קל לשתף אותו במה שאתם עוברים – טוב ורע. אחרי הכל, הרבה מהחוויות הקשות של הגירושים ושל ההסתגלות לחיים החדשים – תחוו במקביל: הבדידות, הקושי מול הילדים, הגעגוע למה שהיה, האבל על מה שכבר לא יהיה.

השיחות הפתוחות שהיו לגדי ולי לאחר הפרידה היוו חלק עצום בריפוי שלנו וביכולת שלנו לראות מעבר לכאב ולקושי. היתה להן תרומה לא מבוטלת ליכולת שלנו להתמקד בעופרי ובצרכיה. כל אחד מאיתנו שיקף לאחר את התהליך מנקודת מבטו, הקשיב, ייעץ ושפך אור משלו על ההתמודדות של כולנו עם המציאות החדשה. בזכות השיח הזה, גיבשנו יחד החלטות איך להקל על עופרי, איך לנהוג איתה באופן שיגן עליה ואיך להתקדם בדרך החדשה הזו.

אין ספק שלא כל זוג יכול ליצור דינמיקה כזו, ועבור רוב הזוגות הגרושים זה נשמע כמו אגדה אורבנית. אבל לנו זה קרה, וזה יכול לקרות גם לכם. גדי ואני לא שונים במיוחד מאף זוג גרוש אחר, למעט בדבר אחד: שנינו לקחנו על עצמנו את מלוא האחריות ואת מלוא הנחישות להצליח בבניית הקשר שלנו מחדש, והתמדנו גם כשהיה מאוד מאוד קשה.

לסיכום

היכולת לראות מעבר לכאב ולתחושות הקשות אינה פשוטה, אבל היא אפשרית. מאחר שמדובר בתהליך לא טבעי, מחשבה מחזקת ומדרבנת היא הידיעה שהתהליך הזה מביא עמו ריפוי, לא רק לקשר בינכם לבין בן/בת זוגכם, אלא גם לכל אחד מכם באופן אישי. והכי חשוב – זכרו שאתם פועלים לטובת ילדיכם, שיצאו נשכרים לא רק מהקשר בין הוריהם, אלא גם מהדוגמא האישית שתתנו להם בנוגע להתמודדות עם מצבים של פגיעה ושל התמודדות מורכבת.

אני מסכמת כאן – מנסיוני האישי בלבד – את הצעדים שיכולים לסייע לכם ממש כפי שהם סייעו לנו:

  1. הקיפו את עצמכם באנשים שיכולים לשקף לכם את התמונה המלאה ורואים את טובתכם ואת טובת ילדיכם בטווח הארוך.
  2. המנעו מקבלת ייעוץ והכוונה שיש בבסיסם לוחמנות, נקמנות ופוטנציאל להחרפת המשבר.
  3. היעזרו באנשי מקצוע מהתחום הטיפולי על מנת להתמודד עם המשבר באופן פרטני, ונסו לנצל את המצב הקשה הזה להפקת לקחים ולצמיחה אישית.
  4. נסו להתמודד עם המשבר יחד בייעוץ זוגי, על מנת להבין מה קרה ומה היתה תרומתכם לכך. ראו בכך הזדמנות חשובה לקיים שיח גלוי על תחושותיכם ועל הטעויות שעשיתם, ולנקות את משקעי הזוגיות לקראת תחילת דרככם כהורים גרושים.
  5. משהוחלט על פרידה, נהגו בבן הזוג שלכם בשקיפות ובהוגנות ונסו לצאת לדרך בשיתוף פעולה בכל מידה או היקף שיש ביכולתכם לשאת.
  6. המנעו מהמירוץ לקביעת עובדות בשטח ולמיקסום רווחים מהגירושים. זכרו, שאם יהיה בכך צורך – תמיד תוכלו לשבור את הכלים ולנהוג בקשיחות רבה יותר כלפי בן הזוג, אבל להשיב אמון ששברתם – יהיה לכם קשה הרבה יותר.
  7. אל תתנו לתכתיבי החברה ולדעת הרוב לקבוע את מצבכם האישי. מותר לעשות ויתורים ופשרות, מותר ללכת עם תחושות הבטן שלכם ומותר גם להיות חלשים ופגיעים. יתרה מכך, מותר להתגרש ולשמור על יחסים טובים – גם עם אדם שפגע בכם. זה לא מפחית מכבודכם, זה לכל היותר מוסיף לו.

אני מקווה שהפוסט הזה תרם לכם. אם מצאתם בו תועלת עבורכם או שהוא עשוי להועיל למישהו שאתם מכירים – אשמח מאוד אם תשתפו אותו/ה. אתם מוזמנים להירשם לתפוצת הבלוג ולקבל את הפוסטים הבאים היישר לתיבת המייל שלכם:

את התמונות בפוסט צילמתי בירח הדבש שלי עם גדי, גוואטמלה, 2009. מעניין שדווקא בירח הדבש שלנו גדי ואני מצאנו את עצמנו מטפסים על ההר הגבוה ביותר במרכז אמריקה, ללא שום ציוד טיפוס או ציוד תרמי, במינוס 4 מעלות. נדמה לי שאחרי הטיפוס הזה - יכולנו לנצח כל הר.

פורסם ב: התמודדות אישית וזוגית, יחסים ותקשורת בין ההורים
« הקודם
הבא »

18 תגובות

  1. Avatar
    ענת מישר 16 בפברואר 2017 בשעה 8:27 הגב

    קראתי את הפוסט בנשימה אחת בלי לעצור לרגע, מרגישה שלקחת אותי לסיור מרוכז ומתומצת של מאות ואלפי שעות של ארועים, חוויות, לבטים, רגשות ובעיקר החלטות מאוד מאוד אמיצות.
    את יוצרת מודל, ומייצרת מציאות ואופציה לאנשים בצומת המורכב כל כך של החיים.
    פשוט נהדרת !

    • סיון
      סיון 16 בפברואר 2017 בשעה 8:32 הגב

      תודה רבה יקירה, מעריכה כל מילה שכתבת.

  2. Avatar
    גיא רוה 16 בפברואר 2017 בשעה 8:57 הגב

    יפה מאוד. לצערי הרב מדינת ישראל בחוקיה המיושנים מעצימה ומלבה את סכסוכי ההורים, מתווה להם דרך של מאבק ומלחמה, דבר שכמובן פוגע בבני הזוג ובילדים כאחד. לכן, תמיד משמח אותי לקרוא על זוגות שהצליחו לצאת מהשבלונה הרגילה ולפעול בדרך משלהם לטובת ילדם המשותף ולטובת השקט הנפשי שלהם/

    • סיון
      סיון 16 בפברואר 2017 בשעה 10:02 הגב

      תודה גיא, על הפרגון ועל התשתית שיצרת, שבהחלט מקלה על כל זה.

  3. Avatar
    גל 16 בפברואר 2017 בשעה 9:22 הגב

    תודה יקרה, מצאתי מרגוע והעצמה במילים שלך

    • סיון
      סיון 16 בפברואר 2017 בשעה 10:02 הגב

      כל כך שמחה, אין לך מושג עד כמה. תודה לך!

  4. Avatar
    אביגייל פרי 16 בפברואר 2017 בשעה 12:01 הגב

    סיון יקרה ומרגשת,
    קראתי את הפוסט שלך בנשימה אחת עצורה ובלב פועם.
    חוויתי את כל קשת הרגשות תוך כדי קריאה וחלקם אף התעצמו במהלכה.
    לקרא אותך זו חוויה אורקולית ולקרא את הפוסט הנוכחי, היתה עבורי חוויה מעצימה ומלמדת.
    את מדהימה ומרוממת לב ומאד מוכשרת.
    תודה.

    • סיון
      סיון 16 בפברואר 2017 בשעה 13:30 הגב

      תודה רבה אביגיל,
      מאוד נעים וטוב לדעת שהפוסט הזה מימש את ייעודו. תודה שאת קוראת ❤

  5. Avatar
    עומר 16 בפברואר 2017 בשעה 12:02 הגב

    עוד פוסט מרתק, לקחתי את העצות שלך על התמודדות עם קושי בכלל למקום שונה והן עדיין כ"כ רלוונטיות.

    תודה על הארת העיניים. שוב.

    • סיון
      סיון 16 בפברואר 2017 בשעה 13:30 הגב

      תודה רבה יקירי ❤

  6. Avatar
    נעמה 16 בפברואר 2017 בשעה 13:20 הגב

    קראתי את הפוסט (פעמיים) ואני יכולה לומר בפה מלא שההערכה שלי אל שניכם התעצמה פי כמה. זה בהחלט משלים את התמונה באופן כזה שהופך את התהליך לעוד יותר מעורר הזדהות ומעצים ואפשרי עבור זוגות אחרים. גם הטקסט המכונן וגם התמונות שבחרת – פשוט פוסט מעולה וחשוב. אני מקווה שהוא יגיע להרבה עיניים שזקוקות לו.

    • סיון
      סיון 16 בפברואר 2017 בשעה 13:31 הגב

      תודה נעמה יקירה, מצטרפת לתקווה שלך ❤

  7. Avatar
    עופרי זוטא 16 בפברואר 2017 בשעה 15:06 הגב

    סיונוש,
    היכולת שלך לשים על הדף (או דרך המקלדת) את עצמך, על שלל הרגשות שלך, ולהוציא מהם פרקטיקה שיכולה לשנות את החיים של אחרים, ולא סתם פרקטיקה אלא כזו שמשוייפת וכתובה בכזו עברית רהוטה ומדוייקת. כל מילה יכולה לפצוע אך בו זמנית גם להחלים ולרפא.
    איזה פוסט. אין לי מילים אפילו.

    • סיון
      סיון 16 בפברואר 2017 בשעה 16:14 הגב

      תודה רבה אהובה, תודה שקראת ותודה על התגובה הכנה והמחזקת הזו.

  8. Avatar
    איילת 16 בפברואר 2017 בשעה 23:38 הגב

    וואו יקירה. קראתי בנשימה עצורה וכל מה שנותר לי להגיד שאתם באמת. באמת זן נדיר!

    • סיון
      סיון 25 בפברואר 2017 בשעה 9:31 הגב

      תודה רבה, איילת אהובה!

  9. Avatar
    רונית כפיר 16 בפברואר 2017 בשעה 23:52 הגב

    ואני רק רציתי להגיד שהצילומים ממש יפים, ולא מובן מאליו למצוא תמונות שילוו טקסט כזה.
    בתור מי שלא עברה את זה (ומקווה לא) אני מקווה שהניתוח שלך אכן יכול לעזור למי שנמצא בתוך המערבולת. את משהו את.

    • סיון
      סיון 25 בפברואר 2017 בשעה 9:32 הגב

      תודה רבה רונית, ובהחלט מקווה שלעולם לא תהיי בצד שזקוק לפוסט הזה 🙂 תודה על החיזוקים.

השארת תגובה

ביטול

הרשמו לרשימת התפוצה

קטגוריות
  • אירועים משותפים
  • הורות משותפת : כללי
  • הסכם הגירושים
  • התמודדות אישית וזוגית
  • זמני שהות עם הילדים
  • יחסים ותקשורת בין ההורים
  • כללי
  • מזונות ילדים
  • מעבר לבית החדש
  • סיפורים אישיים
פוסטים קודמים
ככה זה כשיש שתיים | ציון יום המשפחה

ככה זה כשיש שתיים | ציון יום המשפחה

רק פעם בשנה | ימי הולדת משותפים

רק פעם בשנה | ימי הולדת משותפים

שלום כיתה א | היערכות לקראת מסגרת חדשה

שלום כיתה א | היערכות לקראת מסגרת חדשה

מחיר הבושה | הגירושים בראי החברה

מחיר הבושה | הגירושים בראי החברה

שני בתים וגעגוע | התמודדות עם הקושי של הילדים

שני בתים וגעגוע | התמודדות עם הקושי של הילדים

הכאב הזה | לראות מעבר לתחושות הקשות

הכאב הזה | לראות מעבר לתחושות הקשות

בין קודש לחו"ל | הסכם הגירושים – חלק ב

בין קודש לחו"ל | הסכם הגירושים – חלק ב

מעבר לכל ספק | הסכם הגירושים – חלק א

מעבר לכל ספק | הסכם הגירושים – חלק א

בין הראוי למצוי | תשלום המזונות

בין הראוי למצוי | תשלום המזונות

כשהאדמה בוערת | הסתגלות לחיים חדשים

כשהאדמה בוערת | הסתגלות לחיים חדשים

רוצים לכתוב לי?
עקבו אחריי גם בפייסבוק:
  • Facebook
בחזקת שניים | כל הזכויות שמורות 2016-2017
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס